בשנות השלושים והארבעים רבים משקיעים אנרגיה רבה בהקמת משפחה ובעבודה. הדאגה לקיום המשפחה, ולקיחת האחריות על הדור הבא מזמנים מצידם אתגרים חדשים.
בגילאי הארבעים והחמישים לעיתים אנו נקלעים למה שנקרא- "משבר אמצע החיים". משבר זה מתאפיין בתחושה של דריכה במקום, קיפאון, עייפות החומר, חוסר רצון להביא ילדים לעולם וכד'. בעקבות זאת מתחיל להיערך חשבון נפש, ועולות תהיות לגבי החיים שהיו לי עד כה, וכן לגבי העתיד.
בקליניקה אני מלווה את המטופל/ת בתהליך, שבמהלכו עולות שאלות כגון: מי אני מחוץ לתפקידים שלי (כהורה, כעובד, כבן זוג)? האם הקשבתי לקריאה שלי? לייעוד שלי? מה נותר לי ללמוד על העולם, על עצמי ועל מקומי בעולם?
חשוב לציין שתהליך זה של התבוננות פנימה הוא תהליך טבעי. במהלכו נוכל לתת מקום להיבטי הנפש שהיו עד כה בצל, ואולי אף לפתח צדדים שיש בנו אשר לא קיבלו מקום עד כה. כשנבוא במגע עם אותם חלקים חבויים נוכל לקיים חיים שלמים ועשירים יותר.