ד״ר מיכל מן
פסיכותרפיה

הרבה דברים פשוט מאוד מלחיצים וגורמים לחוסר שקט. הסובלים מחרדה כללית דואגים כל הזמן- "מה יהיה?" ו"מה יקרה אם..". החרדה הכללית מעיבה על ההנאה מהחיים, גוזלת הרבה אנרגיה, ופוגעת ביחסים עם הקרובים לנו.

חרדה חברתית פוגעת בבני נוער ובצעירים. החרד החברתי מאוד מודע לעצמו. הוא חרד ממה שאחרים חושבים עליו. לרוב החרד מדמה שהסביבה מסתכלת עליו בעין ביקורתית, הגורמת לו לבושה. החרד מבקש להימנע מסיטואציות מעוררות חרדה ולכן מסתגר יותר ויותר בעצמו, ונמנע מסיטואציות חברתיות. כדאי לטפל בחרדה החברתית על מנת לזכות בחיים יותר מלאים, המבוססים על הערכים והמאוויים שלנו.

המחשבות האובססיביות משתלטות על האדם. כשמחשבה מטרידה פוגשת את החרד הוא פשוט לא מצליח להפטר ממנה. היא חוזרת שוב ושוב ומתישה את הנפש. לפעמים יש צורך בהתנהגות מפצה, על מנת לסתור את המחשבה הטורדנית. ההתנהגות המפצה יכולה להתבטא במגוון אופנים. למשל, עשיית פעולה מסויימת, בדיקה חוזרת ונשנית, ואפילו יתר פרפקציוניזם. לדוגמה, המחשבה: "אני חייב ציון גבוה במבחן" תוביל לפעולה של למידה מוגזמת וממושכת מדיי עד להתשה נפשית וגופנית.

הסובלים מחרדת מבחנים פוחדים מכישלון, או שמרגישים שהם חייבים ציון מעולה כי אחרת הם לא יראו טוב בעיניי הסביבה או שעתידם יהיה בסכנה: "מה יהיה אם אני לא אצליח? איך אני אתקבל לאוניברסיטה? איך אני אקבל עבודה טובה? איך אחרים יראו אותי- חבריי לכיתה, והמורים- אם אני אקבל ציון נמוך?". למידה מתוך חרדה, מעבר לעובדה שמקשה מאוד על התלמיד/סטודנט, יכולה להוביל בסופו של דבר לתוצאה ההפוכה, לסחרור, ל"בלק אאוט" ולתוצאות נמוכות, ועד ממש להתפרקות וחוסר יכול לתפקד.