תקופת ההתבגרות היא תקופת הצמיחה האינטנסיבית השנייה (הראשונה היא בילדות המוקדמת). בתקופה זאת הגוף עובר טלטלה. שטף של הורמונים מציף את הגוף, פרץ של שינויים פיזיים, וכן שינויים במבנה המח ועוד.
בד בבד עם השינויים הגופניים, בן הנוער עובר גם תהליכי חיברות, חיפוש מקומו בין קבוצת השווים, וכן חיפוש זהות (כללית ומינית).
בחיפושו אחר זהות עצמית, המתבגר דורש יותר אוטונומיה מההורים וכן תחומי אחריות חדשים, מה שיכול להוביל לחיכוכים בין ההורים למתבגרים. המפגשים בקליניקה מאפשרים למתבגר למצוא את זהותו האישית, אבל "מבלי לשבור את הכלים"- כלומר, השאיפה היא לשמר את היותו חלק ממסגרת (משפחה, בית ספר). במידה והבעיות של בני הנוער נוגעות ליחסים עם ההורים, פעמים רבות יש לערב את ההורים במהלך הטיפול, על מנת להגיע לעמק השווה. לדוגמה, ההורה לומד קצת "לשחרר" ולתת אוטונומיה לבן הנוער, ובן הנוער לומד לכבד את "הפיקוח" של ההורה. ככל שהמתבגר לאורך הזמן מוכיח את עצמו כאחראי, כך האוטונומיה שהוא יקבל מההורה תגדל.
לפעמים המשפחה עוברת משבר כלשהו (לדוגמה, גירושי הורים, מעבר דירה, מחלה של אחד מבני המשפחה או אובדן), מה שמוסיף קושי ואתגר למתבגר.
במקרים אחרים הקושי אותו המתבגר חווה הוא דווקא קושי חברתי. בתקופה זאת בני נוער מתאגדים בקליקות, חבורות ויותר מאוחר בזוגות. המתבגר עלול לא למצוא את מקומו, או מרגיש דחוי, או דווקא נמשך לחברה שאינה מיטיבה עימו.
כמו כן, קיימים מתבגרים רבים המתמודדים עם הפרעות חרדה.
בקליניקה אני נפגשת עם בני נוער בגישה פתוחה ואמפטית כלפי הקשיים והאתגרים אותם הוא חווה. במהלך השיחות אנו מנסים להבין ממה הקשיים נובעים, מה הרקע להם, במטרה שמה שחבוי בנפש ומפריע יצוף החוצה, וישחרר את הנפש, כך שתוכל להשקיע את האנרגיה שבה בכיוונים יותר יעילים ומספקים. במידה והבעייה היא בדינמיקה המשפחתית יהיה צורך לערב את ההורים מדי פעם במהלך הטיפול.