אתה קם בבוקר ומרגיש חוסר שקט ומתח. אתה מאמין שהגוף מאותת לך שמשהו לא בסדר, אבל אתה לא יודע מה. המח מתחיל לסרוק מה יש לך על סדר היום או מה צפוי לך בעתיד ומחפש מה הסיבה למתח. בסוף נמצאת הסיבה. אתה חושש ממאורע מסוים. אתה מייד מתכנן מה לעשות ואיך למנוע את הסכנה הצפויה מאותו המאורע: בודק, מחשב, רושם, מתכנן, בודק שוב, כל זה במטרה להוריד את החרדה. החרדה קצת נרגעת. אבל לא עובר זמן רב ומייד עולה בך המחשבה: "כן... אבל מה יהיה אם?" . אתה מתחיל מחדש את תהליך הבדיקה והתכנון, הפעם כדי לפתור את ה: "מה אם?"..

המאורע המפחיד חולף בסוף כך או אחרת. אתה מרגיש הקלה. אבל כעבור זמן קצר אתה שוב קם בבוקר עם אותה התחושה שמשהו לא בסדר. התהליך חוזר על עצמו ואתה מוצא מאורע חדש שכנראה הוא כרגע הסיבה למתח. ככה אתה עובר ממאורע ממאורע וחי בתחושה קשה מעיקה וממושכת של חרדה.

הפרעות חרדה שואבות מאיתנו המון אנרגיה, מתישות אותנו ופוגעות לנו בהנאה מהחיים. לפעמים אנחנו מבטאים את החרדה כלפי חוץ, מה שיכול לפגוע בקשרים עם האנשים שקרובים לנו. לדוגמה, החרדה שלנו גורמת לנו להגביל אחרים וזה גורם למתחים ומריבות. לפעמים, אנחנו מנסים לשלוט בחרדה. אנחנו משאירים אותה כלואה בפנים ואז הלחץ נבנה בתוכנו וגורם לנו לסבל רב. יייתכן שאנחנו כל כך שקועים בחרדה שאנחנו לא חיים את החיים במלואם. אנחנו יכולים להיות עם המשפחה, עם חברים, בטיול, בהופעה, אבל לא באמת נמצאים שם. אנחנו נוכחים פיזית, אבל נעדרים רגשית.

אם מצאת את עצמך בטקס יתכן שגם אתה סובל מהפרעת חרדה כללית. אני מזמינה אותך לקליניקה על מנת לטפל בחרדה המעיקה. למרות שקשה להפטר מחרדות, ניתן בהחלט למתן אותן, ללמוד פחות להיבהל מהן, ולנהל אותן יותר טוב, כך שלא ישתלטו לנו על החיים.

אם אתה מאוד מודע לעצמך, ומרגיש שהסביבה מסתכלת עליך. אם אתה חושש מאוד ממה שאחרים חושבים עלייך, ומרגיש שהם מסתכלים עליך בעין ביקורתית ושיפוטית, אז אולי את סובל מחרדה חברתית. ההרגשה הזאת בוודאי גורמת לך לבושה ולעלבון ואני מבינה את גודל הסבל שאתה חש. אם האחר מסתכל עליי בעין ביקורתית, אז אין פלא שארצה להמנע מארועים חברתיים, דייטינג, דיבור לפני קהל במסגרות הלימודים והעבודה, אכילה בציבור ועוד. ההימנעות הזאת היא פתרון הגיוני לנוכח ההרגשה שלך. אבל, למרבה הצער יש להימנעות מחיר כבד. אתה מתחיל להסתגר יותר ויותר בעצמך וזה כשלעצמו יכול להוביל לסבל נוסף ואפילו לדיכאון.

אני מזמינה אותך לטפל בחרדה החברתית. במקום בטוח בקליניקה נוכל להיות עם החרדה ועם הפחדים, ולברר מדוע הם מגיעים. על ידי תמיכה ועיבוד חוויתי בשילוב עם טכניקות מעולם ה- CBT ננסה להתגבר בצעדים קטנים על החרדה. כל התקדמות קטנה תהיה עוד צעד לחיים יותר מלאים, על מנת שתוכל להגשים את הערכים והרצונות שלך. אני מאמינה שהכח לשינוי נמצא אצלך, ואני כאן כדי לעזור לך בתהליך.

לכל אחד יש לפעמים מחשבות לא נעימות ומטרידות. אבל, אם המחשבות משתלטות עלייך, אתה לא מצליח לנהל ולהשקיט אותן, והן ממשיכות לקפוץ לתודעה שוב ושוב למרות שאתה לא רוצה בהן, יתכן ואתה סובל ממחשבות טורדניות/ אובסיסיביות. מחשבות טורדניות הן סוג של פתרון שהמח מצא על מנת לשלוט בחרדה. לדוגמה, נאמר ויש לך עימות כלשהו עם מישהו. אתה מתכנן מה לומר לו, אבל אתה עדיין חושש מהתוצאה, אז המחשבה על העימות ותוכנית הפעולה שלך יעלו שוב ושוב כמחשבה טורדנית. הסיבה לכך היא שהמח חושב שהוא מתאמן לקראת העימות, על מנת להיות בשליטה וכדי לא להתפס לא מוכן. למרבה הצער, הפתרון הזה שהמח מצא על מנת להתמודד עם החרדה לא יעיל, משום שתוך זמן קצר החרדה עולה שוב והמחשבה הטורדנית מתפרצת מחדש. התוצאה היא שאתה נשאר מותש, ופחות פנוי רגשית לדברים החיוביים שבחייך. לפעמים על מנת להשקיט חרדה, יש צורך בפעולה/ התנהגות כפייתית. לדוגמה, אם החשש שלך הוא שהבית ישרף, אתה תבדוק שוב ושוב שהגז ומכשירי החשמל מכובים. אם אתה חושש מפריצה, אתה תבדוק שוב ושוב שהדלת נעולה.

חשוב לציין, שמחשבות טורדניות יכולות להופיע בשל סיבות נוספות ושונות. לדוגמה, נטייה לפרפקציוניזם יכולה לגרום למחשבה טורדנית כאשר משהו לא מושלם. במקרים אחרים למחשבות הטורדניות יש אופי לא ברור. קופצות מחשבות או דימויים שאנחנו לא מבינים את הפשר שלהם. הן נראות כלא שייכות לנו.

אני מזמינה אותך לקליניקה על מנת שנעבד ביחד מה עומד בבסיס החרדה שמובילה למחשבה הטורדנית. פעמים רבות עצם התובנה גורמת להקלה בעוצמה ובתדירות של המחשבות וההתנהגות הכפייתית. כמו כן, נלמד טכניקות מעולם ה- CBT אשר יאפשרו לך לשלוט יותר טוב בחרדה, במחשבות ובהתנהגויות, במקום שאלו ישלטו בך.

אם אתה סובל מחרדת מבחנים אתה מרגיש לחץ רב לפני מבחן, כנראה שאתה לומד שעות כדי להיות הכי מוכן שאפשר, אפילו עד כדי אפיסת כוחות. ייתכן שבזמן המבחן קשה לך להתרכז, אתה אולי נכנס ל"בלאק אאוט" או לסחרור, מסתבך עם התשובות, מתקשה להחליט מה התשובה הכי מדוייקת. אם תחשוב מדוע אתה חרד כל כך ממבחנים, בוודאי תזהה שלמעשה אתה חושש מכישלון. יש לך הרגשה שאתה חייב ציון מעולה כי אחרת לא תראה טוב בעיניי הסביבה או שעתידך יהיה בסכנה. מחשבות שעולות בך מזינות את החרדה עוד יותר: "מה יהיה אם אני לא אצליח? איך אני אתקבל לאוניברסיטה? איך אקבל עבודה טובה? איך אחרים יראו אותי- חבריי ללימודים, המורים, המרצים- אם אני אקבל ציון נמוך?". למידה מתוך חרדה, מעבר לעובדה שמאוד מקשה עליך, יכולה למרבה הצער, לגרום לתוצאה ההפוכה, ולהוביל לתוצאות יותר נמוכות, מאשר לשקף את הידע האמיתי שלך.

אני מזמינה אותך לקליניקה על מנת שנוכל ביחד לברר מה נמצא בבסיס החרדה מכישלון? מה יוצר את הטריגר הכל כך עוצמתי? אולי נוכל למתן את החשש ולהעביר אותו לקווים יותר מציאותיים. לרוב, הקטסטרופה לא כל כך גדולה כפי שאנחנו מדמיינים אותה. כמו כן, נלמד טכניקות מעולם ה- CBT על מנת לשלוט בחרדה, ולהרגיע את הגוף והנפש לפני ובזמן מבחנים.